ארכיון יומי: 19 בינואר 2012

Janis Joplin

היום לפני 69 שנים, ב-19 בינואר 1943, נולדה בפורט ארתור, טקסס, ג'ניס לין ג'ופלין.

לבלוז, סגנון המוזיקה בו יצרה, היא נחשפה בעודה בתיכון, אך השירה זרמה לה בעורקים עוד קודם, כשכילדה היא שרה במקהלת הכנסייה. ג'ופלין הייתה נערה שסבלה מדחייה חברתית, מה שיצר אצלה נטיה ברורה למרד במוסכמות. בזמן שחברותיה היו לבושות לפי קוד הלבוש של סוף שנות החמישים, ג'ופלין הייתה מתלבשת בבגדי גברים, או בחצאיות צמודות ושמלות חושפניות.

עם הגיעה לגיל 20, ואחרי שהבינה שהקולג' לא קורץ לה, עברה ג'ופלין מטקסס לסן פרנסיסקו, שם התוודעה לקסמי משכחי תודעה מסוגים שונים. ספיד, הירואין, אלכוהול, ג'ופלין לא בחלה בכלום. בין לבין היא טיפחה קריירה בממדים זעירים כשהופיעה מדי פעם בבתי הקפה שבאזור הייאט אשבורי.

אחרי שחזרה לטקסס בניסיון להתאפס על עצמה ולמתן את צריכת החומרים משפרי התודעה דנן, החליטה לחזור לסן פרנסיסקו, שם התחברה ללהקה בשם Big Brother and the Holding Company. ג'ופלין תופקדה בתפקידים זניחים של קולות רקע וטמבורין עד שלאט לאט התקדמה לקדמת הבמה ותפסה את מקומה שם. בפסטיבל הפופ במונטריי 1967 היא הדהימה את הקהל בהופעה בלתי נשכחת, מה שסלל ללהקה את הדרך ליצירת אלבום שהצליח מאד, ואף הגיע למקום הראשון במכירות.

ההצלחה של הלהקה לא מנעה את החיכוכים בקרב חברי הלהקה שהרגישו מאוימים מהדומיננטיות שתפסה הבחורה שהייתה אמורה להיות מגישת התה ומתופפת הטמבורין. ג'ופלין עזבה את הלהקה אחרי האלבום הראשון, ובנתה לה להקת ליווי חדשה, Kozmik Blues, שליוותה אותה לאורך שנת 1969, עשתה איתה תקליט ואף הופיעה איתה בוודסטוק. גם להקה זו לא האריכה ימים, ובשנת 1970 הוקמה הלהקה האחרונה שלה, וכנראה הטובה ביותר – The Full Tilt Boogie Band. אחרי כמעט שנה של הופעות, נכנסה הלהקה יחד עם ג'ופלין לאולפן בספטמבר 1970 כדי להקליט את האלבום הבא שלה, Pearl.

ברביעי לאוקטובר 1970, בשעה 1:40 לפנות בוקר, נמצאה ג'ניס ג'ופלין ללא רוח חיים בחדרה במלון, אחרי שלקחה מנת יתר של הירואין טהור, יחד עם אלכוהול. היא הייתה בת 27 במותה. האלבום, שיצא אחרי מותה, הפך לאלבום המצליח ביותר שלה. הדבר האחרון שהיא הקליטה היה שירה Mercedes Benz, וכן ברכת יום הולדת מוקלטת לג'ון לנון. לנון אחר שההקלטה הגיעה לביתו בניו יורק רק אחרי מותה.

הנה הביצוע שלה ל-Summertime של גרשווין מתוך פורגי & בס. אני חושב שאפשר ללמוד על האיכויות שלה בתור זמרת בלוז יחידה במינה, עם נשמה ענקית שמורגשת בכל מיתר חרוך בגרון שלה. אני גם אוהב את הפתיח, עם הקלרינט והחצוצרה. וואו, איזה ביצוע!