היום לפני 45 שנים, ב-13 בינואר 1967, יצא התקליטון Ruby Tuesday של הרולינג סטונס.
קית' ריצ'ארד טוען שהוא כתב את השיר, רק שהוא לא זוכר בדיוק על מי. בראיון אחד הוא טען שהוא כתב את השיר על גרופית מסוימת, ובראיון אחר הוא אמר שהוא כתב את השיר על חברתו בשנות ה-60, לינדה קית'. מיק ג'אגר אהב מאד את השיר: "זה שיר נפלא. מלודיה נחמדה ומילים מקסימות. אני לא כתבתי את המילים וגם לא את המנגינה, אבל אני מאד נהנה לשיר את השיר".
ביל ווימן, הבסיסט של הסטונס, טען כי ריצ'ארד כתב את השיר לבדו. מריאן פיית'פול, שכזכור הייתה מאד מקורבת לסטונס בכלל ולמיק ג'אגר בפרט, זוכרת שדווקא בריאן ג'ונס הוא זה שהציג את הרעיון הבסיסי לשיר בפני החברים האחרים. חבל שאי אפשר לשאול את בריאן ג'ונס כלום עכשיו. מה שג'ונס לבטח תרם לשיר זו נגינת חלילית מקסימה שמאיירת את השיר בקווים עדינים.
כאמור, קית' ריצארד טען (בין השאר) כי השיר נכתב על חברתו בימים ההם, לינדה קית'. בערך בתקופה ההיא לינדה עזבה את ריצ'ארד, הלכה עם ג'ימי הנדריקס, והחלה להשתמש בסמים באופן אינטנסיבי. קית' לא וויתר עליה, וניסה להחזיר אותה אליו. בשלב מסוים הוא אף פנה להוריה, ואמר להם שהיא מידרדרת. הוריה הגיעו ומשכו אותה איתם בחזרה הביתה. קית' מספר שלינדה כעסה עליו מאד וראתה במעשה שלו בגידה של ממש, והיא לא דיברה איתו שנים מאז. לפי אותה ביוגרפיה, גורלה שפר עליה (קצת יותר משל הנדריקס), והיא הקימה משפחה וכיום מתגוררת בניו אורלינס.
כפי שאתם רואים, אין המון דברים מעניינים לומר על השיר הזה, אבל זה שיר מקסים, אז הנה הוא, תהנו!
היום לפני... 