היום לפני 37 שנים, ב-16 לדצמבר 1974, הודיעה הלהקה הבריטית Mott the Hoople על התפרקותה.
הלהקה, ששמה נגזר משם של ספר שכתב הסופר ווילארד מאנוס, הוציאה את אלבומה הראשון בשנת 1968. האלבום זכה להצלחה יחסית, והפך ברבות השנים לאלבום קאלט. האלבומים שהוציאו לאחר מכן הצליחו ברמה פחותה הרבה יותר, על אף המקפצה שסידר להם האלבום הראשון המוצלח.
למרות שלא הצליחו מאד, הלהקה הפכה ללהיט בסצנת המחתרת הלונדונית וגיבשה לה עדת מעריצים שהלכה אחריה מהופעה להופעה.
כאשר האלבום שלהם בהופעה חיה נכשל גם הוא במכירות, הייתה הלהקה מוכנה להתפרקות בשנת 1971. אך, כאמור, הם לא התפרקו על סוף שנת 1974. הסיבה המרכזית הייתה בחור צעיר בשם דיוויד בואי.
דיוויד בואי היה מעריץ נלהב של הלהקה, וכאשר נודע לו כי היא מתכוונת להתפרק, הוא הפציר בחבריה שלא לעשות זאת.
חברי הלהקה נעתרו לו, והוא התחייב להפיק להם את אלבומם הבא. הוא גם הציע להם את השיר Suffragete City, אך הם סרבו בנימוס. במקום זה הם קיבלו את השיר All the Young Dudes, שהפך ללהיט הגדול ביותר שלהם.
הלהקה ששקלה להתפרק, זכתה לפתע להצלחה. אלבומם נמכר היטב, והם אף הקליטו שניים נוספים. ההצלחה, עם זאת, היא זו שגרמה ללהקה להיפרד בסופו של דבר, כאשר איאן האנטר, הסולן שלהם,בפנה לקריירה נפרדת יחד עם מיק רונסון (הגיטריסט, שגם היה פעם הגיטריסט של בואי). השאר קיצרו את שם הלהקה ל- Mott, אח"כ החליפו אותו ל- British Lions, אבל הלהקה המקורית כבר לא הייתה יחד בשלב זה.
בשנת 1974, עוד לפני הפירוק, הם הופיעו בארה"ב, מי שחימם אותם הייתה להקה אלמונית יחסית בשלב זה, בשם Queen. פרדי מרקורי וחבריו גם כתבו את השיר Now I'm here בהשראתם של חברי Mott the Hoople, ומופיעה בו השורה "Down at the city just Hoople and me". הסיבוב המשותף יצר יחסי קרבה בין חברי הלהקות, ובמופע ההוקרה לפרדי מרקורי ניגנו יחד דיוויד בואי, מיק רונסון ואיאן האנטר את השיר All the Young Dudes. שיר מוכר וידוע נוסף שמתייחס ללהקה הוא Man on the Moon של R.E.M, שם מופיעה השורה (ממש בהתחלה): "Mott the Hoople and the game of life, yeah yea yeah yeah…."
בשנת 2009 התאחדו חברי הלהקה למספר הופעות שזכו להצלחה עצומה, הן מבחינת הביקורות, והן מבחינת הקהל.
הנה השיר הגדול ביותר שלהם:
היום לפני... 