היום לפני 31 שנים, ב-8 לדצמבר 1980, נרצח ג'ון לנון בניו יורק.
בשנת 1975 פרש לנון מעסקי המוזיקה על מנת להקדיש זמן למשפחתו עם הולדת בנו, שון. בתפקדו כעקר בית למופת, הוא היה מתעורר מדי בוקר בשעה 6, מכין לבנו את הארוחות ומבלה איתו במהלך היום. כנראה שזה היה סוג של פיצוי עבור לנון שאת בנו הראשון, ג'וליאן, הכיר – לפי הסיפורים – באופן עקיף למדי.
לקראת סוף 1980 החליט לנון לחזור ולהקליט מוזיקה. אלבומו האחרון (בחייו) יצא בנובמבר 1980, ולנון היה עסוק בקידומו, ובהקלטות נוספות.
באותו היום הגיעה הצלמת הידועה אנני לייבוביץ' לצלם את לנון לטובת כתבת שער במגזין רולינג סטון. בתחילה היא ניסתה לשכנע אותו להצטלם לבדו, אך הוא מאן ודרש שגם אשתו, יוקו אונו, תצולם. הצלמת עזבה אחרי הצהריים, ולנון ויוקו יצאו לאולפן ההקלטות לבצע מיקס לשיר של יוקו. בדרך למכוניתם, עצר לנון וחתם למעריצים שכדרך קבע התגודדו באזור ביתו. בין המעריצים שקיבלו חתימה היה אחד, מאבטח במקצועו, בן 25, מארק צ'פמן.
כשחזרו מהאולפן, יוקו התקדמה קצת יותר מהר מלנון וכבר נכנסה ללובי. מארק צ'פמן, שחיכה בין השיחים, ניצל את שעת הכושר, וירה בלנון חמישה כדורים בגב.
כשהגיעה המשטרה, היא מצאה את צ'פמן ישוב על שפת המדרכה, מחזיק בידו את הספר "התפסן בשדה השיפון" של די. ג'יי סאלינג'ר. הוא שירבט עליו "מהולדן קולפילד, להולדן קולפילד. זוהי הצהרתי" הולדן קולפילד הוא גיבור הספר התפסן בשדה השיפון.
לנון היה בן 40 כשנרצח.
היום לפני... 