היום לפני 26 שנים, ב-12 לדצמבר 1985, הלך לעולמו איאן סטיוארט.
איאן סטיוארט היה הראשון שענה למודעה שפרסם בריאן ג'ונס בעיתון, בחפשו מוזיקאים להקים עמן להקה.
רק לאחר מכן ענו גם מיק ג'אגר וקית' ריצ'ארד למודעה, והלהקה שהקימו נקראה The Rollin' Stones. מאוחר יותר הצטרפו ביל ווימן וצ'רלי ווטס וההרכב הראשון של האבנים התגבש.
סטיוארט היה היחיד שהייתה לו עבודה מסודרת, עם משרד וטלפון, כך שכל פעילות הלהקה התנהלה ממשרדו, כולל הזמנות להופעות וכיו"ב. בערך באמצע שנת 1963, הודיע מנהל הלהקה לסטיוארט כי מעתה הוא לא יהיה חבר מן המניין בלהקה. הסיבה לא הייתה מקצועית, חלילה. סטיוארט היה חסון, בעל לסת מרובעת, ולא ממש התאים לתדמית אותה רצה לשדר מנהל הלהקה. גם שישה על הבמה נראה באותן שנים קצת צפוף על במה אחת. מנהל הלהקה הציע לסטיוארט להמשיך ולנגן בפסנתר בהקלטות, וכן להיות לשמש כ- Road Manager שלהם.
סטיוארט קיבל עליו את הדין, או כמו שקית' ריצ'ארד ניסח את זה: "אני בטח הייתי אומר להם "לכו להזדיין", אבל סטו רק אמר "אוקיי, אני אסיע אתכם" – זה מצריך לב ענק, ולסטו היה את הלב הגדול ביותר בסביבה".
סטיוארט העמיס ציוד, כיוון את המיתרים בגיטרות, מתח את עורות התופים, הסיע את החברים מהופעה להופעה, ובכל זאת, זכה לכבוד ולהערכה מצד חבריו. מיק ג'אגר אמר אחרי מותו של סטו: "תמיד רצינו לרצות את סטו. תמיד חיפשנו את האישור שלו כאשר היינו כותבים משהו או עושים חזרות. רצינו שהוא יאהב את זה".
סטיוארט ניגן עם הסטונס עד מותו בעצם, אך לא היה נגן הפסנתר/קלידים היחיד שניגן איתם. הוא התמקד בתפקידו הלוגיסטי כמנהל הנסיעות שלהם. הוא נותר אדיש לסגנון החיים של חברי הלהקה ולמסיבות הסקס-סמים-רוקנרול. בהיותו חובב גולף, תמיד סידר ללהקה מלונות עם מסלולי גולף, מה שעורר תרעומת בקרב החברים. קית' ריצ'ארד נזכר: "היינו מגיעים לעיר, והיו שם מלא בחורות שרצינו להשכיב, אבל סטו היה מזמין לנו מלון רחוק מהעיר. היינו מתעוררים בבוקר ורואים מסלולי גולף."
בשנת 1985 היה שותף סטיוארט לאלבום של הסטונס Dirty Work (שיצא לבסוף בשנת 1986). בדצמבר 1985 התחיל סטיוארט לחוש קשיי נשימה. הוא ביקר במרפאה ב-12 לאותו החודש, ובעודו ממתין בחדר ההמתנה לתורו, הוא לקה בליבו ומת במקום.
הוא היה בן 47 במותו.
אחד השירים בהם השתתף בנגינה היה Time is on my side .
היום לפני... 